השפה הבלתי מילולית אותה שומע הילד באוזני ליבו, היא המשפיעה העיקרית ברכישת השפה והתקשורת שלו בינו לבין עצמו ובינו לבין סביבתו. מה שקורה וקורא בין השורות, מפתח ניצני אוריינות הרבה מעבר למילה הכתובה. 

התחושות הנספגות בו הן אלו המשפיעות העיקריות גם על רכישת שפה ותקשורת תקינות. החוויות הרגשיות החיוביות שהוא חש בקשר עם המבוגר, כמו הנאה והשראה, הן אלו שמפתחות בו מוטיבציה ללמוד ולרכוש מיומנויות קוגניטיביות שונות. 

כאשר המבוגר משמש מודל לחיקוי של שפה תקינה, בסביבה של חיבור אמיתי, אמון והערכה הדדית, הילד מפנים בשמחה מיומנויות חשיבה כמו: עיבוד מידע, זיכרון, גמישות מחשבתית ופתרון בעיות. הילד פתוח לרכישת אסטרטגיות למידה מגוונות. פיתוחן באמצעות אסוציאציות חיוביות, וחוויה רגשית מאפשר ללומד לרכוש כלים אלו באופן טבעי, מוטיבציוני ועמוק – מה שהופך אותם לחלק בלתי נפרד ממנו ומכשיר אותו להמשך למידה, חקר והתפתחות במהלך חייו.

ערכות שִׁירֶגֶשׁ מעניקות לילד אוצר מילות רגש ומשמשות מודל לחיקוי להתנהגות מיטבית ויצירתית.

החוויה המשמעותית והמהנה מעוררת בילד סקרנות ורצון ללמוד ולהתפתח. המוטיבציה הפנימית הזו, היא המפתח לרכישת מיומנויות קוגניטיביות ולמידה עצמאית לאורך החיים, שכידוע הם מרכיב מרכזי בהתפתחות הילד וצמיחתו האישית.